תמיכה בתקשורת רב-לשונית בטיפול בדמנציה

אנשים שדוברים יותר משפה אחת עשויים לתקשר אחרת ככל שהדמנציה משנה את יכולת מציאת המילים או את ההבנה שלהם. יש אנשים שמתחילים להשתמש בשפה שלמדו מוקדם יותר; אחרים לא. הצעד המועיל ביותר הוא לשאול איזו שפה נוחה להם עכשיו, ואז ללכת אחרי ההובלה שלהם.

עמותת אלצהיימר של בריטניה מציינת שהעדפות שפה יכולות להשתנות, וממליצה להשתמש בשפה שבה האדם מתקשר בדרך כלל. עמותת אלצהיימר האמריקאית מונה גם חזרה לשפת אם כאחד השינויים האפשריים בתקשורת. השינויים האלה לא קורים לכולם, והם לא אומרים לכם באיזה שלב האדם נמצא.

איזו שפה כדאי להשתמש בה?

שאלו את האדם איזו שפה הוא רוצה להשתמש בה לשיחה הזו. ההעדפה שלו עשויה להשתנות לפי הנושא, המקום או השעה ביום. אם הוא עובר לשפה אחרת, אל תתייחסו לזה כמבחן ואל תתעקשו שימשיך בשפה שאתם מבינים.

אם אתם מדברים את השפה שהוא מעדיף, השתמשו במילים מוכרות ותנו לו זמן להשיב. אם אתם מכירים רק כמה מילים, היו כנים והשתמשו גם במחוות, בחפצים או בתמונות. ההנחיות של עמותת אלצהיימר של בריטניה בנושא שפה מציינות שיכולת השפה עשויה להשתנות מיום ליום, ושעייפות, כאב או מחלה יכולים להשפיע עליה.

מה יכול לעזור בשיחה יומיומית?

זכרו את טיפי התקשורת הרגילים, והוסיפו תמיכה שמתאימה לשפה של האדם:

• השתמשו במילים ובשמות מוכרים. שאלו את האדם או מישהו שהוא סומך עליו אילו מילים הוא משתמש בהן לפריטים יומיומיים, לבני משפחה ולשגרות.
• הראו וגם אמרו. הצביעו על כוס, הציגו שתי אפשרויות או השתמשו בתמונה או בחפץ מוכר. מחווה יכולה לעזור כשהמילה הנכונה קשה למציאה.
• חכו. תנו לאדם זמן להקשיב ולהגיב. אל תשלימו כל משפט בשבילו ואל תחזרו על השאלה בכמה שפות בבת אחת.
• שמרו על רעיון אחד בכל פעם. הסבר ארוך עלול להיות קשה בכל שפה. השתמשו במשפט קצר, עצרו, ובדקו אם הוא רוצה עוד.
• בדקו שמיעה וראייה. משקפיים, מכשיר שמיעה, תאורה טובה ואווירה שקטה יכולים להקל על המעקב אחרי השפה.

אם האדם מעדיף לקרוא, שאלו אם מידע כתוב חשוב זמין בשפתו. אל תסתמכו על תרגום אוטומטי להחלטה רפואית, להסכמה או להוראה לגבי תרופה; אשרו מידע חשוב עם ספק הטיפול.

מה אם אני לא מדבר את השפה שהאדם מעדיף?

שאלו אם הוא רוצה שחבר או בן משפחה דו-לשוני ומהימן יצטרף לשיחה שגרתית. אל תניחו שהוא רוצה שמישהו אחר יתרגם; הוא עשוי להעדיף מחוות, תמונות או שפה אחרת שכולכם מכירים.

לפגישה רפואית או לשיחה אחרת שדורשת מידע מדויק, התקשרו מראש למרפאה או לשירות הטיפול. ספרו להם באיזו שפה האדם מעדיף, ושאלו אילו אפשרויות תמיכה בתרגום בעל-פה קיימות. משרד הבריאות והשירותים לאנשים האמריקאי מסביר שבני משפחה וחברים לא תמיד יכולים לתרגם מידע רפואי חשוב בדיוק; השירות יכול להסביר את האפשרויות והדרישות המקומיות. האדם יכול לבחור אם מלווה ישתתף, והספק דואג לכל תמיכה שפתית נדרשת.

במהלך הביקור, פנו לאדם ישירות ותנו זמן למתורגמן לדבר. ודאו שהאדם מבין את השאלה ויש לו הזדמנות לענות במילים שלו. אם אתם מלווים אותו, הוסיפו הקשר רק כשהוא רוצה בכך.

מתי לפנות לייעוץ רפואי?

קשיי שפה יכולים להשתנות לאורך זמן, אבל שינוי פתאומי הוא עניין אחר. ה-NHS מסביר שכשאדם מתבלבל פתאום יש לקבל עזרה רפואית מיידית. אל תניחו שאובדן תקשורת פתאומי הוא פשוט חלק מהדמנציה. אם האדם מתבלבל פתאום, חלש מאוד או קשה להעיר, פנו לשירותי הרפואה הדחופה המקומיים.

לשינויים הדרגתיים, רשמו מה אתם מבחינים בו ושאלו את הרופא של האדם לעצה. רשמו באיזו שפה הוא השתמש, מה עזר לו לתקשר ואם הוא היה עייף או חולה. זה תיאור לשיחה, לא אבחנה. מדריך הביקור אצל הרופא שלנו יכול לעזור להכין שאלות.

מה אפשר לספר לעוזרים אחרים?

באישור האדם, שמרו הערה קצרה לאנשים שהוא רוצה שיהיו מעורבים. ההערה יכולה לכלול את השפה או הניב שהוא מעדיף לדבר ולקרוא בהם, מילים או שמות מוכרים, ומה עוזר לו לעקוב אחרי שיחה. שאלו אם הוא רוצה שאדם מסוים ייכלל בפגישות או בעדכונים על הטיפול. הימנעו מרישום פרטים פרטיים שאינם נחוצים לתמיכה, וספרו לאדם מי יכול לראות את ההערה. הערה על שפה עוזרת לאנשים להתחיל שיחה בנוחות רבה יותר; היא לא מחליפה מתורגמן לדיון רפואי מורכב.

איך תומכים בבחירות של האדם?

שפה היא חלק מהדרך שבה אדם מתחבר, אבל היא לא כל מי שהוא. שאלו על השגרות שלו, תחומי העניין, העדפות הקריאה והאנשים שהוא רוצה שיהיו מעורבים. אם האדם מסכים, רשמו מילים או ביטויים מועילים עבור מטפלים אחרים, והסבירו איך להשתמש בהם. שמרו את ההערות פרטיות ושתפו רק את מה שהאדם הסכים לשתף.

אל תתעקשו שהאדם יתרגל, יתרגם עבור אחרים או יוכיח מה הוא מבין. יתכן ששיחות מסוימות יהיו קלות יותר בשפה אחת ואחרות בשפה אחרת. הנוחות, הפרטיות והבחירה של האדם חשובות יותר משמירה על שפה אחת.

מדריך טיפי התקשורת שלנו מכסה דיבור פשוט, הקשבה ושימוש בתמונות. לעזרה בתכנון אחרי אבחון, ראו הצעדים הראשונים אחרי אבחון דמנציה.