התשובה הקצרה
ועדת Lancet משנת 2024 ציינה 14 גורמי סיכון לדמנציה שאפשר לשנות באופן אפשרי: השכלה נמוכה, אובדן שמיעה, כולסטרול LDL גבוה, דיכאון, פגיעת ראש, אי־פעילות, סוכרת, עישון, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, שתייה מופרזת, בדידות חברתית, זיהום אוויר ואובדן ראייה שלא טופל. יחד הם קשורים לכ-45% מהמקרים בעולם, בלי ערובה לאף אדם בודד.
- 14 הגורמים מתפרשים על פני החיים: אחד בחיים המוקדמים, עשרה בגיל הביניים ושלושה בחיים המאוחרים.
- אובדן שמיעה וכולסטרול LDL גבוה בגיל הביניים קשורים כל אחד לכ-7% ממקרי הדמנציה בעולם, החלקים הגדולים ביותר של גורם בודד.
- האחוזים האלה הם הערכות לאוכלוסייה שמניחות קשר סיבה ותוצאה. חלק מהקשרים עשויים להיות סיבתיים רק בחלקם.
- גיל וגנטיקה, שאיש אינו יכול לשנות, הם גורמי סיכון גדולים גם כן. הפחתת 14 הסיכונים לא מבטיחה שאיש ימנע מדמנציה.
- רוב הצעדים הכרוכים בכך, כמו בדיקת לחץ דם, שמיעה וראייה, טובים לבריאות גם בדרכים אחרות, ושווה לדון בהם עם רופא.
בדף הזה (7 פרקים)
גורם סיכון הוא משהו שקשור לסיכוי גבוה יותר לפתח מצב מסוים. הוא לא סיבה בכל מקרה, ולהיות בעל גורם סיכון לא אומר שתפתחו דמנציה. העמוד הזה מונה את 14 גורמי הסיכון לדמנציה שוועדת Lancet משנת 2024 אומרת שאפשר לשנות באופן אפשרי, מה המחקר מקשר אליהם, ומה אפשר לדון בו עם רופא.
לתמונה הרחבה יותר, כולל מה שניסויים גדולים מצאו, התחילו מהאם אפשר למנוע דמנציה? מה המחקר אומר. זהו מידע כללי, לא ייעוץ רפואי; ראו את ההבהרה הרפואית שלנו.
מהם 14 גורמי הסיכון לדמנציה?
ועדת Lancet משנת 2024, שנכתבה על ידי 27 חוקרי דמנציה, העריכה ש-14 גורמי סיכון שאפשר לשנות באופן אפשרי יחד אחראים לכ-45% ממקרי הדמנציה בעולם. האחוז לכל גורם בטבלה הוא הערכת הוועדה לחלק מהמקרים בעולם שקשור אליו, מעוגל למספרים שלמים. הנתונים חופפים, כי לאנשים רבים יש כמה סיכונים בו־זמנית, ולכן הם מסתכמים ב-45% ולא ביותר.
| גורם סיכון | שלב החיים | חלק מהמקרים | מה המחקר מקשר | מה אפשר לעשות |
|---|---|---|---|---|
| השכלה נמוכה | חיים מוקדמים | 5% | פחות שנות לימוד קשורות לסיכון גבוה יותר. פעילות מנטלית בגיל הביניים נראית מגינה, גם לאנשים עם השכלה מועטה. | להמשיך ללמוד ולעסוק בדברים מעוררי מחשבה בכל גיל: קריאה, תחביבים, שיעורים, משחקים עם אחרים. |
| אובדן שמיעה | גיל הביניים | 7% | אובדן שמיעה שלא טופל קשור לסיכון גבוה יותר. מחקרים שעוקבים אחרי אנשים לאורך זמן קושרים שימוש במכשירי שמיעה לסיכון נמוך יותר. | לבדוק שמיעה. לשאול אם מכשירי שמיעה יעזרו, ולענוד אותם אם נקבעו. להגן על האוזניים מרעש חזק. |
| כולסטרול LDL גבוה | גיל הביניים (מבערך גיל 40) | 7% | כולסטרול LDL גבוה (ה״רע״) בגיל הביניים קשור לסיכון גבוה יותר. מחקרי תצפית קושרים שימוש בסטטינים לסיכון נמוך יותר, אבל ניסויים בחיים המאוחרים לא הראו זאת. | לשאול את הרופא אם כדאי לבדוק את הכולסטרול, ומה, אם בכלל, לעשות בעניין. |
| דיכאון | גיל הביניים | 3% | דיכאון קשור לסיכון גבוה יותר. בחיים המאוחרים, דיכאון יכול להיות גם סימן מוקדם לדמנציה. | לספר לרופא על מצב רוח ירוד או אובדן עניין שנמשכים יותר משבועיים. דיכאון ניתן לטיפול. |
| פגיעת ראש טראומטית | גיל הביניים | 3% | פגיעת ראש בכל גיל ומכל מקור, כולל ספורט מגע, קשורה לסיכון גבוה יותר. | לבשו קסדה לרכיבה על אופניים ולספורט מגע. לשאול על מניעת נפילות. לנוח ולהיבדק אחרי פגיעת ראש. |
| אי־פעילות גופנית | גיל הביניים | 2% | אנשים שמתעמלים ועוסקים בספורט פחות נוטים לפתח דמנציה. הראיות מניסויים עדיין מוגבלות. | לשאול איזו פעילות בטוחה עבורכם, ולמצוא משהו שאתם נהנים ממנו. ראו את מדריך הפעילות הגופנית שלנו. |
| סוכרת | גיל הביניים | 2% | סוכרת, במיוחד כשהיא מתחילה בגיל הביניים או נמשכת זמן רב, קשורה לסיכון גבוה יותר. | לבדוק את רמת הסוכר בדם. אם יש לכם סוכרת, לעבוד עם הצוות הרפואי על ניהול בטוח שלה. |
| עישון | גיל הביניים | 2% | עישון קשור לסיכון גבוה יותר. מחקרים מוצאים שמי שהפסיקו לעשן אינם נושאים את אותו סיכון מוגבר כמו מי שממשיכים לעשן. | לשאול על תמיכה להפסקה. שווה להפסיק בכל גיל. |
| לחץ דם גבוה | גיל הביניים | 2% | לחץ דם גבוה בגיל הביניים קשור לסיכון גבוה יותר. ניסויים של תרופות ללחץ דם מציעים סיכון נמוך יותר במידה מסוימת לדמנציה או לירידה קוגניטיבית. | לדעת את המספרים שלכם. הוועדה מציעה מספר עליון של 130 או פחות החל מגיל 40 בערך; לשאול איזה יעד מתאים לכם. |
| השמנת יתר | גיל הביניים | 1% | השמנת יתר בגיל הביניים קשורה לסיכון גבוה יותר, והיא גם מעלה את הסיכון לסוכרת. | לשאול את הרופא מהו משקל בריא עבורכם. מבוגרים לא צריכים לעשות דיאטה להורדת משקל בלי ייעוץ רפואי. |
| שתייה מופרזת של אלכוהול | גיל הביניים | 1% | שתייה כבדה קשורה לסיכון גבוה יותר. הפחתה משתייה כבדה קשורה לסיכון נמוך יותר. | לשאול מהי כמות בטוחה עבורכם, במיוחד עם התרופות שאתם לוקחים. |
| בדידות חברתית | חיים מאוחרים | 5% | קשר חברתי לא תכוף קשור לסיכון גבוה יותר. | לשמור על קשר עם אנשים בדרכים שאתם נהנים מהן. ראו את מדריך הקשר החברתי שלנו. |
| זיהום אוויר | חיים מאוחרים | 3% | חיים עם יותר זיהום אוויר קשורים לסיכון גבוה יותר. מחקרים קושרים אוויר נקי יותר לסיכון נמוך יותר. | בעיקר עניין של מדיניות ציבורית. לבדוק התראות איכות אוויר מקומיות, ולהגביל זמן בחוץ בימים מזוהמים מאוד. |
| אובדן ראייה שלא טופל | חיים מאוחרים | 2% | בעיות ראייה שלא מתוקנות קשורות לסיכון גבוה יותר. מחקר אמריקאי גדול אחד קשר ניתוח קטרקט לסיכון נמוך יותר. | לעבור בדיקות עיניים קבועות. לשאול אם בעיות כמו קטרקט אפשר לטפל בהן. |
איך לקרוא את האחוזים האלה?
בזהירות. לדוח של הוועדה עצמה יש כמה נקודות שכדאי לזכור:
- הם מתארים אוכלוסיות, לא אנשים. הסיכום של University College London על הדוח מציין שהפחתת סיכון פועלת ברמת האוכלוסייה, ואינה מבטיחה שאדם בודד יימנע מדמנציה.
- הם מניחים קשר סיבה ותוצאה. המחברים כללו רק גורמים עם ראיות משכנעות, אבל אומרים שחלק מהקשרים עשויים להיות סיבתיים רק בחלקם.
- הם נתונים עולמיים. רוב הנתונים מגיעים ממדינות בעלות הכנסה גבוהה, והחלק האמיתי עבור כל מדינה או קהילה ייתכן שיהיה שונה.
- אחוזים קטנים עדיין חשובים. גורם שקשור ל-2% מהמקרים בעולם עדיין משפיע על מספר עצום של אנשים.
אילו גורמי סיכון נוספו ב-2024?
הדוח משנת 2024 הוסיף שני גורמים ל-12 הגורמים שצוינו ב-2020:
- כולסטרול LDL גבוה בגיל הביניים, שקשור לכ-7% מהמקרים.
- אובדן ראייה שלא טופל בחיים המאוחרים, שקשור לכ-2% מהמקרים.
אילו גורמי סיכון אי אפשר לשנות?
המכון הלאומי להזדקנות אומר שהגיל הוא גורם הסיכון הידוע הגדול ביותר לאלצהיימר, ואי אפשר לשנות אותו. לגנים יש חלק גם כן; גן מוכר אחד שמשפיע על הסיכון לאלצהיימר נקרא APOE. ה-NIA מוסיף שמדענים עדיין לא מבינים לגמרי מה גורם לאלצהיימר ברוב האנשים. ועדת Lancet מציינת שאפשר להפחית את הסיכונים שניתנים לשינוי, ללא קשר לסיכון הגנטי של אדם.
מאחר שלגיל ולגנים יש חלק גדול כל כך, אנשים רבים שאין להם אף אחד מ-14 גורמי הסיכון עדיין מפתחים דמנציה. זו אינה אשמתם של אף אחד.
מה ראיות הניסויים אומרות על שינוי הסיכונים האלה?
קישור של גורם סיכון לדמנציה אינו זהה להוכחה שהשינוי שלו מפחית את הסיכון לדמנציה. כמה דוגמאות למקום שבו עומדות ראיות הניסויים:
- לחץ דם. בניסוי SPRINT MIND, יעד לחץ דם נמוך יותר הפחית באופן משמעותי לקות קוגניטיבית קלה. הוא לא הפחית באופן משמעותי דמנציה סבירה, אם כי ייתכן שהניסוי היה קטן מדי כדי להראות זאת (SPRINT MIND ב-JAMA).
- מכשירי שמיעה. ועדת Lancet מתארת ניסוי של שלוש שנים על מכשירי שמיעה שלא מצא השפעה כוללת על החשיבה, אבל הראה תועלת בתת־קבוצה של אנשים בסיכון גבוה יותר. מחקרים שעוקבים אחרי אנשים לאורך זמן קושרים שימוש במכשירי שמיעה לסיכון נמוך יותר. מדריך השמיעה שלנו מכיל עוד.
- פעילות גופנית. המכון הלאומי להזדקנות אומר שאין מספיק ראיות מניסויים קליניים כדי להסיק שתרגול יכול למנוע או לעכב לקות קוגניטיבית קלה או אלצהיימר, אם כי חלק ממחקרים מציעים שהוא עשוי לעזור לירידה הקשורה לגיל (NIA על מניעת אלצהיימר).
ניסויים ארוכים שמחכים שדמנציה תתפתח הם איטיים ויקרים, ולכן עבור גורמים רבים הראיות הטובות ביותר ימשיכו להגיע ממחקרים שעוקבים אחרי אנשים במשך שנים. הראיות האלה שימושיות, אבל הן חלשות יותר מניסוי.
מה לגבי שינה ותזונה?
הוועדה בחנה שינה ותזונה, אבל לא הוסיפה אותן לרשימה, כי הראיות לא היו חזקות או עקביות מספיק. המדריכים שלנו על שינה ותזונה מסבירים מה ידוע.
דברו עם רופא
בדיקה שנתית היא זמן טוב להעלות את הנושאים האלה. אתם יכולים להביא את הרשימה הזאת ולשאול:
- מה לחץ הדם, רמת הסוכר והכולסטרול שלי, והאם משהו מהם דורש תשומת לב?
- האם כדאי לבדוק את השמיעה והעיניים שלי?
- האם הפעילות שאני עושה בטוחה ומספיקה עבורי?
- האם אחת מהתרופות שלי יכולה להשפיע על הזיכרון או על החשיבה?
לפני שינוי בתרופות, בתזונה, בצום, בפעילות גופנית או בתוספים, דברו קודם עם רופא. אם אתם או מי שאתם מטפלים בו חווים בלבול פתאומי, חולשה בצד אחד של הגוף, או קושי לדבר, התקשרו למספר 911 (מספר החירום בארה״ב).
שאלות נפוצות
מהם 14 גורמי הסיכון לדמנציה שאפשר לשנות?
ועדת Lancet משנת 2024 ציינה השכלה נמוכה, אובדן שמיעה, כולסטרול LDL גבוה, דיכאון, פגיעת ראש טראומטית, אי־פעילות גופנית, סוכרת, עישון, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, שתייה מופרזת של אלכוהול, בדידות חברתית, זיהום אוויר ואובדן ראייה שלא טופל. יחד הם קשורים לכמעט מחצית ממקרי הדמנציה בעולם.
איזה גורם סיכון לדמנציה הכי חשוב?
בקרב האוכלוסייה בעולם, הוועדה העריכה שאובדן שמיעה וכולסטרול LDL גבוה בגיל הביניים קשורים כל אחד לכ-7% מהמקרים, ואחריהם השכלה נמוכה ובדידות חברתית בכ-5% כל אחד. איזה גורמים חשובים ביותר לאדם בודד תלוי בבריאות שלו, ולכן הרופא הוא המדריך הטוב ביותר.
האם שני גורמי הסיכון החדשים נוספו ב-2024?
כן. הדוח משנת 2024 הוסיף כולסטרול LDL (ה״רע״) גבוה בגיל הביניים, ואובדן ראייה שלא טופל בחיים המאוחרים, לשנים עשר הגורמים שצוינו ב-2020. הוועדה קישרה אותם לכ-7% ולכ-2% מהמקרים, בהתאמה.
האם הגיל הוא גורם סיכון שאפשר לשנות?
לא. הגיל הוא גורם הסיכון הידוע הגדול ביותר לאלצהיימר, ואי אפשר לשנות אותו. לגנים יש גם חלק בדבר. 14 הגורמים בעמוד הזה הם אלה שהמחקר מציע שאפשר לשנות באופן אפשרי.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- Dementia prevention, intervention, and care: 2024 report of the Lancet standing Commission · The Lancet
- Nearly half of dementia cases could be prevented or delayed by tackling 14 risk factors · University College London
- Preventing Alzheimer's Disease: What Do We Know? · National Institute on Aging
- What Causes Alzheimer's Disease? · National Institute on Aging
- Effect of Intensive vs Standard Blood Pressure Control on Probable Dementia: A Randomized Clinical Trial (SPRINT MIND) · JAMA (via PubMed)