האם אפשר למנוע דמנציה? מה המחקר אומר

אם אתם מטפלים באדם עם דמנציה, או שראיתם הורה חי עם המחלה, כנראה תהיתם אם אפשר היה לעצור אותה, ואם אתם יכולים למנוע אותה מעצמכם. הדף הזה מציג מה המחקר אומר בפועל, בשפה פשוטה. התשובה הקצרה: אף אחד לא יכול להבטיח למנוע דמנציה, אבל המחקר מציע שחלק מהסיכונים אפשר להפחית, ושהפחתתם לאורך אוכלוסייה עשויה להביא לכך שפחות אנשים יפתחו דמנציה, או שיפתחו אותה מאוחר יותר.

זהו מידע כללי, לא ייעוץ רפואי. קראו את ההבהרה הרפואית שלנו, ודברו עם רופא על הבריאות שלכם.

האם אפשר למנוע דמנציה?

אין דרך מוכחת למנוע דמנציה עבור אדם יחיד. המכון הלאומי להזדקנות (NIA) אומר שבעוד שעדיין לא הוכח דבר שמונע אלצהיימר, החוקרים מצאו אסטרטגיות מבטיחות, ולומדים מה עשוי לעבוד ומה לא.

מה שהמחקר כן מראה הוא שמצבים בריאותיים והרגלים מסוימים קשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה. כשהסיכונים האלה נמוכים יותר לאורך אוכלוסייה שלמה, אולי פחות אנשים יפתחו דמנציה, או שהם יפתחו אותה מאוחר יותר בחייהם. זה שונה מאוד מערובה.

סימן מעודד אחד: ועדת Lancet משנת 2024 דיווחה שבכמה מדינות בעלות הכנסה גבוהה, כולל ארצות הברית ובריטניה, שיעור האנשים המבוגרים עם דמנציה ירד. לדעת המחברים, זה כנראה נובע בחלקו מחינוך טוב יותר, טיפול רפואי טוב יותר ופחות נזק לכלי הדם לאורך החיים, לפי הסיכום של University College London על הדוח.

מה מצאה ועדת Lancet משנת 2024?

ועדת Lancet בנושא מניעת דמנציה, התערבות וטיפול היא קבוצה של 27 חוקרי דמנציה, שסוקרים את הראיות כל כמה שנים. הדוח שלה משנת 2024 ציין 14 גורמי סיכון שאפשר לשנות באופן אפשרי, והעריך שביחד הם אחראים לכמחצית (בערך 45%) ממקרי הדמנציה בעולם. לדברי המחברים, המקרים האלה יכולים תיאורטית להימנע או להתעכב אם הסיכונים יוסרו (דוח הוועדה של Lancet, 2024).

14 הגורמים, מקובצים לפי שלב החיים שבו הראיות חזקות ביותר:

• החיים המוקדמים: השכלה נמוכה.
• גיל הביניים (בערך בגילאי 40 עד 65): אובדן שמיעה, כולסטרול LDL גבוה (ה״רע״), דיכאון, פגיעת ראש, אי־פעילות גופנית, סוכרת, עישון, לחץ דם גבוה, השמנת יתר ושתייה מופרזת של אלכוהול.
• החיים המאוחרים: בדידות חברתית, זיהום אוויר, ואובדן ראייה שלא טופל.

שני הגורמים החדשים שנוספו ב-2024 הם כולסטרול LDL גבוה ואובדן ראייה שלא טופל. הגורמים שנקשרו לחלק הגדול ביותר של המקרים הם אובדן שמיעה וכולסטרול LDL גבוה (כ-7% כל אחד), ואחריהם השכלה נמוכה ובדידות חברתית (כ-5% כל אחד).

מדריך גורמי הסיכון שלנו עובר על כל 14 הגורמים בטבלה, עם מה שהמחקר קושר אליהם ומה אפשר לעשות.

מה הנתון של 45% לא אומר

קל לקרוא את המספר הזה לא נכון, ולכן חשוב להיות מדויקים:

• זו הערכה לאוכלוסייה. הנתון מתאר מקרי דמנציה בכל העולם, ולא את הסיכויים שלכם או את הסיכויים של ההורה שלכם.
• היא מניחה קשר סיבה ותוצאה. המחברים אומרים שכללו רק גורמי סיכון עם ראיות משכנעות, אבל שחלק מהקשרים עשויים להיות סיבתיים רק בחלקם. למשל, דיכאון בחיים המאוחרים עשוי לפעמים להיות סימן מוקדם של דמנציה ולא גורם לה.
• היא לא מבטיחה דבר לאדם בודד. הסיכום של UCL מציין שהפחתת סיכון פועלת ברמת האוכלוסייה, ואינה מבטיחה שאדם מסוים יימנע מדמנציה.
• החצי השני לא מוסבר על ידי הגורמים האלה. גיל, גנים וסיבות שמדענים עדיין לא מבינים מרכיבים את השאר.

מה ההבדל בין ״הפחתת סיכון״ לבין ״מניעה״?

הפחתת סיכון פירושה להקטין את הסיכויים. אם קבוצה גדולה של אנשים מורידה את לחץ הדם שלה, אולי פחות מהם יפתחו דמנציה לאורך שנים רבות, בהשוואה למה שהיה קורה אחרת. חלק מהאנשים בקבוצה הזאת עדיין יפתחו אותה.

מניעה מרמזת על עצירה של משהו שלא יקרה בכלל. בדמנציה, זה לא משהו שהמחקר יכול להבטיח לאף אחד כיום.

החוקרים מדברים גם על עיכוב. ועדת Lancet מדווחת על ראיות חדשות שלפיהן הפחתת סיכון עשויה לדחוף לאחור את תחילת הדמנציה ולקצר את הזמן שאדם חי עם מחלה. אפילו עיכוב של כמה שנים יכול להיות חשוב מאוד לאדם ולמשפחתו.

באתר הזה אנחנו משתמשים במכוון במילים ״הפחתת סיכון״ ו״קשור ל־״. כשאתם רואים מוצר, תוסף או תוכנית שמבטיחים ״למנוע אלצהיימר״, התייחסו לכך בזהירות. ה-NIA ממליץ לבדוק עם רופא לפני שמנסים כל כדור או טיפול שמבטיח למנוע אלצהיימר, כי מוצרים כאלה עלולים להיות לא בטוחים, לבזבז כסף, או שניהם.

מה מצאו ניסויים גדולים?

מחקרים תצפיתיים (שעוקבים אחרי מה שקורה לאנשים לאורך זמן) יכולים להראות קשרים. ניסויים אקראיים, שבהם אנשים משויכים לתוכנית או לקבוצת השוואה במקרה, הם המבחן החזק יותר. הנה מה שמצאו כמה מהניסויים הידועים ביותר.

FINGER (פינלנד)

ניסוי FINGER גייס 1,260 מבוגרים בני 60 עד 77 שהיו בסיכון גבוה יותר לדמנציה. חצי קיבלו תוכנית של שנתיים: ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית, תרגילי מוח במחשב ובדיקות של בריאות הלב וכלי הדם. החצי השני קיבל ייעוץ בריאותי כללי. קבוצת התוכנית הצליחה מעט טוב יותר במבחני חשיבה, הבדל קטן אבל מובהק מבחינה סטטיסטית (ניסוי FINGER ב-The Lancet). הניסוי מדד תוצאות מבחנים, לא אבחנות דמנציה.

US POINTER (ארצות הברית)

US POINTER גייס 2,111 מבוגרים בני 60 עד 79 שהיו לא פעילים, אכלו תזונה פחות בריאה והיו להם גורמי סיכון נוספים. שתי הקבוצות עודדו להיות פעילות יותר פיזית ומנטלית, לאכול טוב יותר, להישאר חברתיות ולעקוב אחרי בריאות הלב. קבוצה אחת קיבלה תוכנית מובנית עם מאמן, והשנייה הנחתה את עצמה. לאורך שנתיים, תוצאות מבחני החשיבה השתפרו בשתי הקבוצות, ומעט יותר בקבוצה המובנית (ניסוי US POINTER ב-JAMA). המחברים אומרים שנדרשת מעקב ארוך יותר כדי לדעת אם ההבדל חשוב בחיי היום־יום. מאחר שלא הייתה קבוצת ״לא עושים כלום״, הניסוי אינו יכול לומר כמה כל תוכנית עזרה בהשוואה לאי־שינוי מוחלט.

SPRINT MIND (לחץ דם)

SPRINT MIND בדק 9,361 מבוגרים אמריקאים בני 50 ומעלה עם לחץ דם גבוה. הם שויכו ליעד לחץ דם נמוך יותר (המספר העליון מתחת ל-120) או ליעד הסטנדרטי (מתחת ל-140). היעד הנמוך הפחית באופן משמעותי לקות קוגניטיבית קלה, שלב של בעיות זיכרון וחשיבה שיכול להופיע לפני דמנציה. לגבי דמנציה סבירה, היו פחות מקרים בקבוצת היעד הנמוך, אבל ההבדל לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית. הניסוי הופסק מוקדם והיו בו פחות מקרי דמנציה ממה שציפו, כך שייתכן שהוא היה קטן מדי כדי לענות על השאלה (SPRINT MIND ב-JAMA).

מה הסקירות מסכמות

סקירת Cochrane משנת 2021 איגדה תשעה ניסויים גדולים של תוכניות שמטפלות בכמה סיכונים יחד, עם למעלה מ-18,000 אנשים. היא מצאה תועלת קטנה במבחני חשיבה, אבל אין הבדל ברור במספר האנשים שפיתחו דמנציה בשני הניסויים שמדדו זאת (סקירת Cochrane על התערבויות רב־תחומיות).

סקירה משנת 2017 של האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה בארצות הברית, שסוכמה על ידי ה-NIA, מצאה ראיות ״מעודדות אך לא חד־משמעיות״ לשלוש גישות: ניהול לחץ דם גבוה, הגברת הפעילות הגופנית ואימון קוגניטיבי.

האם זה משנה מתי מתחילים?

העצה של ועדת Lancet היא להפחית סיכונים מוקדם ככל האפשר ולשמור עליהם נמוכים כל זמן שאפשר: ״ככל שמוקדם יותר, כך טוב יותר״ ו״ככל שארוך יותר, כך טוב יותר״. היא גם אומרת שלעולם אין זה מוקדם או מאוחר מדי להפחית סיכון. חלק גדול מהראיות נוגע לגיל הביניים, בערך בגילאי 40 עד 65, אבל לגורמים מסוימים, כמו אובדן ראייה ובדידות חברתית, יש סיכון בחיים המאוחרים שבו פעולה עדיין יכולה להיות הגיונית.

הדוח אומר שיש כיום ראיות חזקות יותר לכך שחשיפה ארוכה יותר לסיכון יש לה השפעה גדולה יותר. למשל, סוכרת שמתחילה בגיל הביניים נראית חשובה יותר מסוכרת שמתחילה מאוחר יותר.

האם הסיכון לדמנציה זהה לכולם?

לא. הוועדה מצאה שאנשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, אנשים מקבוצות מיעוט ואנשים עם פחות כסף נושאים לעיתים קרובות יותר מהסיכונים האלה, ולכן דמנציה מתפתחת לעיתים בגיל צעיר יותר. הרבה מהסיכונים קשורים לנסיבות שאנשים לא בחרו, כמו איכות הלימודים שקיבלו כילדים, האוויר במקום שבו הם גרים, והאם מזון בריא זמין ובמחיר סביר בקרבתם.

לכן ההמלצות של הוועדה מכוונות לממשלות לא פחות מאשר ליחידים: חינוך טוב לכל הילדים, אוויר נקי יותר, אמצעים להפחתת עישון, פחות סוכר ומלח במזון שנמכר בחנויות וברשתות מסעדות, ומכשירי שמיעה לכל מי שצריך. מאמץ אישי חשוב, אבל גם העולם שבו אנשים חיים חשוב. זו סיבה נוספת לא להאשים אף אחד באבחנה.

מה הגבולות הכנים של המחקר הזה?

• דמנציה לוקחת עשורים להתפתח, אבל רוב הניסויים נמשכים שנתיים עד חמש שנים. מדידה של דמנציה עצמה, ולא רק של תוצאות מבחנים, דורשת מחקרים ארוכים וגדולים מאוד.
• רוב הניסויים מודדים מבחני חשיבה. שיפור קטן במבחן לא בהכרח אומר שפחות אנשים יפתחו דמנציה, או שהחיים היומיומיים יהיו קלים יותר.
• מתנדבים הם לעיתים בריאים יותר ומשכילים יותר מהציבור הרחב. ועדת Lancet מציינת שרוב הראיות עדיין מגיעות ממדינות בעלות הכנסה גבוהה, ושקבוצות מיעוט מיוצגות פחות.
• יש קשרים שפועלים לשני הכיוונים. להיות פחות פעיל או פחות חברתי יכול להיות השפעה מוקדמת של דמנציה, ולא רק גורם לה.
• ניסויי דיאטה היו מאכזבים עד כה. ניסוי של שלוש שנים על דיאטת MIND לא מצא הבדל משמעותי בחשיבה לעומת דיאטת ביקורת. ראו את מדריך התזונה שלנו.
• משחקי מוח לא הוכחו כמונעים דמנציה. ראו את המדריך שלנו על משחקי מוח ודמנציה.
• לצום יש ראיות מועטות מאוד אצל בני אדם, והוא עלול להיות מסוכן למבוגרים. ראו את מדריך הצום שלנו.

אם מישהו עשה הכול ״נכון״, למה הוא בכל זאת פיתח דמנציה?

כי דמנציה אינה פשוט תוצאה של בחירות. ה-NIA אומר שהגיל הוא גורם הסיכון הידוע הגדול ביותר לאלצהיימר, ואי אפשר לשנות אותו. לגנים יש חלק בדבר. ומדענים עדיין לא מבינים לגמרי מה גורם לאלצהיימר ברוב האנשים. גם אם כל 14 גורמי הסיכון היו מוסרים, ההערכה של ועדת Lancet עצמה משאירה יותר ממחצית מהמקרים ללא הסבר.

אז אם אתם מטפלים באדם שהתעמל, אכל טוב, מעולם לא עישן, ובכל זאת פיתח דמנציה, שום דבר לא השתבש מצדו, או מצדכם. אם אתם חיים עם דמנציה בעצמכם, זו לא אשמתכם. תחושת האשמה נפוצה במשפחות, אבל היא לא מגיעה. מה שחשוב עכשיו הוא נוחות, קשר וימים טובים, ורעיונות לפעילויות ומדריך הטיפול העצמי למטפלים הם מקום טוב להתחיל בו.

אילו צעדים כדאי לדון בהם עם רופא?

אלה התחומים הנחקרים ביותר. שווה להעלות אותם בבדיקה תקופתית, כי רובם עוזרים גם ללב, למצב הרוח ולעצמאות, ללא קשר למה שהשפעתם על דמנציה תתברר להיות.

1. לחץ דם. שאלו מה המספרים שלכם ומה היעד המתאים לכם. ועדת Lancet מציעה לשאוף למספר עליון של 130 או פחות החל מגיל 40 בערך, אבל היעד המתאים למבוגר תלוי בבריאותו הכללית.
2. שמיעה. בקשו בדיקת שמיעה, ושאלו אם מכשירי שמיעה יעזרו. מדריך השמיעה שלנו מסביר את המחקר.
3. ראייה. בדיקות עיניים קבועות, ושאלו אם בעיות כמו קטרקט אפשר לטפל בהן.
4. כולסטרול. שאלו אם כדאי לבדוק את הכולסטרול LDL שלכם, ואם משהו צריך להשתנות.
5. סוכר בדם. אם יש לכם סוכרת, שאלו איך לנהל אותה בבטחה.
6. מצב רוח. דיכאון שכיח וניתן לטיפול. ספרו לרופא אם הרגשתם מדוכאים או איבדתם עניין בדברים יותר משבועיים.
7. עישון ואלכוהול. שאלו על תמיכה להפסקת עישון ועל גבולות בטוחים לאלכוהול.
8. תנועה. שאלו איזה סוג פעילות בטוח עבורכם. מדריך הפעילות הגופנית שלנו כולל רעיונות.
9. הגנה על הראש. לרכיבה על אופניים וספורט מגע, לבשו קסדה, ושאלו על מניעת נפילות.
10. להישאר בקשר. זמן עם אנשים אחרים הוא חלק מחיים בריאים. ראו את המדריך שלנו על קשר חברתי, וגם שינה.

לפני שינוי בתרופות, בתזונה, בתוספים, בצום או בפעילות גופנית, דברו קודם עם הרופא, במיוחד אם יש לכם מחלת לב, סוכרת, היסטוריה של נפילות, או שאתם כבר חיים עם דמנציה.

דברו עם רופא

אם שמתם לב לשינויים בזיכרון או בחשיבה שמטרידים אתכם, אצלכם או אצל מישהו אחר, קבעו תור. ה-NIA מציין שלבעיות בזיכרון יכולות להיות סיבות אחרות, כמו תופעות לוואי של תרופות, בעיות בבלוטת התריס, דיכאון או חוסר בוויטמין B12, ושחלק מהבעיות האלה נעלמות כשהגורם מטופל. מדריך סימני האזהרה שלנו מסביר למה לשים לב.

קבלו עזרה דחופה בשינויים פתאומיים: בלבול פתאומי, חולשה או הרדמה בצד אחד של הגוף, קושי לדבר, או כאב ראש חזק עלולים להיות סימנים לשבץ או למצב חירום אחר. התקשרו למספר 911 (מספר החירום בארה״ב).

איפה Golden Moments נכנסת?

Golden Moments מציעה פעילויות משותפות פשוטות, כמו כרטיסי שיחה, בינגו תמונות והפסקת נשימה רגועה. הן נועדו להנאה ולזמן משותף. הן אינן טיפול, והן אינן מונעות או מאטות דמנציה.