התשובה הקצרה
שיתוף בזיכרונות פירושו ליהנות יחד מהעבר בעזרת תמונות, חפצים, מוזיקה וסיפורים. אפשר להכין קופסת זיכרונות, ליצור ספר סיפור חיים פשוט, או להסתכל בתמונות זו לצד זה. לעולם לא חוקרים: מדלגים על „האם אתה זוכר?” ועל „מי זה?” ומשתמשים בהזמנות פתוחות כמו „ספר/י לי על זה”. שיחה חמה חשובה יותר מדיוק בפרטים.
- שיתוף בזיכרונות הוא שיחה, לא מבחן. הדיוק לא חשוב; ההנאה חשובה.
- החליפו את „האם אתה זוכר...?” ואת „מי זה?” בהערות ובהזמנות כמו „ספר/י לי על היום הזה”.
- קופסת זיכרונות עם חפצים מחיי האדם מעניקה לידיים ולשיחה משהו מוחשי להיאחז בו.
- ספר סיפור חיים עוזר לבני משפחה, למבקרים ולאנשי צוות להכיר את האדם, ולא רק את האבחנה.
- אם זיכרון מעורר עצב, קודם מעניקים נחמה ואז עוברים בעדינות לנושא אחר.
בדף הזה (7 פרקים)
שיתוף בזיכרונות פירושו פשוט ליהנות יחד מהעבר. אצל אנשים רבים שחיים עם דמנציה, זיכרונות מלפני עשרות שנים נשארים לעיתים ברורים יותר ממה שקרה הבוקר. תמונות, חפצים מוכרים, מוזיקה וסיפורים יכולים לפתוח את הזיכרונות האלה ולתת לכם משהו חם לחלוק. הכלל האחד: זו שיחה, לעולם לא חידון.
מהו שיתוף בזיכרונות, ובמה הוא שונה מחקירה?
שיתוף בזיכרונות הוא שיחה על העבר בעזרת תמונות, חפצים, מוזיקה או סרטונים, בקצב של האדם. ה-NHS מתאר זאת כשיתוף בחוויות ובסיפורים מן העבר בעזרת תמונות, חפצים, סרטונים או מוזיקה, בספר או בטאבלט. חקירה היא דבר אחר: היא מבקשת מהאדם לתת תשובה נכונה, וזה עלול להביא למבוכה במקום להנאה.
ה-National Institute on Aging מציין בין הדברים שכדאי להימנע מהם גם שאלה אם האדם זוכר דבר או אדם מסוים. ה-Family Caregiver Alliance מציע להימנע משאלות שמסתמכות על זיכרון לטווח קצר, ולשוחח במקום זאת על עבר רחוק יותר.
| במקום | נסו |
|---|---|
| „האם אתה זוכר את זה?” | „נראה שזה היה יום שמח. ספר/י לי עליו.” |
| „מי זה?” | „הנה דודה רוזה בחוף הים. תראו איזה כובע.” |
| „באיזו שנה זה היה?” | „זה נראה כמו הבית הישן. איך היה לגור שם?” |
| „לא, זה לא ביל, זה פרנק.” | „נראה שהיה איתו כיף.” |
| „כבר סיפרת לי את זה.” | „אני אוהב/ת את הסיפור הזה.” |
איך מדברים על תמונות בלי לחקור?
התחילו ממה שאתם רואים, והשאירו מקום לאדם להוסיף משהו אם ירצה.
- שבו זו לצד זה. החזיקו את האלבום ביניכם כך שאתם מסתכלים יחד, ולא בוחנים מעבר לשולחן.
- בחרו כמה תמונות. חמש תמונות טובות עדיפות על קופסה שלמה. הדפסים גדולים וברורים עובדים הכי טוב.
- ציינו בעצמכם מי מופיע. „הנה את ואבא ביום החתונה שלכם” מוריד את הלחץ.
- התייחסו לפרטים. בגדים, מכוניות, אוכל, מזג אוויר, פרצופים. „איזו מכונית. היא נראית כל כך מבריקה.”
- הזמינו, אל תדרשו. „ספר/י לי על…” או „מה את/ה שם/ה לב?” שקט זה בסדר.
- המשיכו בכיוון שלהם. אם השיחה זורמת למקום אחר לגמרי, זורמים יחד איתה.
- עצרו כשזה עדיין נעים. סגרו את האלבום לפני שמתחילה עייפות.
לרמזים מוכנים לשיחה סביב תמונות, נסו את conversation cards. כדי להפוך תמונות משפחה שלכם למשחק התאמה עדין, נסו את photo pairs; התמונות שתבחרו נשארות בדפדפן שלכם.
איך מכינים קופסת זיכרונות?
קופסת זיכרונות היא קופסה עם חפצים מחיי האדם שאפשר להחזיק ולשוחח עליהם.
- בחרו קופסה חזקה שקל לפתוח, כמו קופסת נעליים, קופסת כובע או תיבה קטנה מעץ.
- בחרו נושא או ערבוב. עבודה, תחביב, מקום, עשור, או מעט מכל דבר.
- אספו חפצים בטוחים. חמישה עד עשרה פריטים מספיקים להתחלה.
- השתמשו בהעתקים של דברים יקרים. העתיקו תמונות ומסמכים שאין להם תחליף, ושמרו את המקוריים במקום בטוח.
- הוציאו פריט אחד בכל פעם. הגישו אותו, אמרו עליו משהו קצר, וראו לאן השיחה מתפתחת.
רעיונות למה אפשר לכלול:
- עבודה: תג שם, כלי קטן, טלאי ממדים, פנקס, סיכת אחות או אח, ספר מתכונים מבית אוכל.
- בית: כרטיסיית מתכון בכתב היד של האדם, מגבת מטבח, צעיף או עניבה אהובים.
- תחביבים: פיתיון דיג בלי קרס, כדור בייסבול, כדור צמר, שקית זרעים.
- מקומות: גלויות, מפות, מזכרת מתיירות, גזיר עיתון מעיר הולדתו או הולדתה.
- משפחה: העתקים של תמונות, ציור של ילד או ילדה, הזמנה לחתונה.
השאירו בחוץ חפצים חדים, דברים קטנים שעלולים להיבלע, וכל דבר שעלול לעורר זיכרונות כואבים, אלא אם אתם יודעים שהוא מתקבל בברכה.
איך מכינים ספר סיפור חיים?
ספר סיפור חיים הוא אלבום פשוט עם תמונות וכיתובים קצרים על חיי האדם. אפשר להסתכל בו יחד, והוא עוזר למבקרים ולאנשי צוות לראות את האדם השלם.
- בחרו פורמט. קלסר עם ניילוניות, ספר תמונות מודפס, או מצגת בטאבלט.
- תכננו כמה חלקים. ילדות, לימודים, עבודה, משפחה, מקומות מגורים, אמונה, תחביבים, מאכלים ומוזיקה אהובים.
- הוסיפו תמונה או שתיים בכל עמוד עם כיתוב קצר ובאותיות גדולות: „מרים, בת 22, מתחילה לעבוד בבנק”.
- כללו העדפות ושגרות. „שותה קפה עם חלב. אוהב/ת שירים של יום ראשון. לא אוהב/ת טלוויזיה רועשת.” זה עוזר לכל מי שמלווה את האדם.
- שלבו את האדם ככל שירצה, בבחירת תמונות, בסיפור סיפורים או פשוט בצפייה בתהליך.
- המשיכו להוסיף. הספר לא צריך להיות מושלם או גמור כדי להיות מועיל.
עוד רעיונות לשיתוף בזיכרונות
- השמיעו מוזיקה מנעוריו או מנעוריה ושוחחו לאן היא מובילה. ראו פעילויות מוזיקה.
- צפו בסרטי בית או בתוכניות טלוויזיה מהעשורים האהובים על האדם.
- בשלו מאכל מילדות ותנו לריחות להוביל את השיחה.
- הסתכלו במפה של עיר הולדתו או הולדתה ועקבו אחר רחובות מוכרים.
- עברו על קטלוגים או מגזינים ישנים ושוחחו על מחירים, אופנה ומכוניות.
- הקליטו את הסיפורים בטלפון, באישור האדם, עבור המשפחה.
- שתפו בזמן שיחות. החזיקו תמונה אחת מול המצלמה בשיחת וידאו; ראו שיחות טלפון ווידאו.
- הביאו תמונה או חפץ כשאתם מבקרים. זה נותן לביקור מוקד קל ונעים; ראו ביקורים.
מה אם זיכרון מעורר כאב?
יש זיכרונות שמעוררים אבל, חרטה או פחד. אם האדם נעשה מוטרד, עצרו, הציעו נחמה ועברו בעדינות לנושא או לפעילות אחרת. אל מתווכחים על מה קרה. ה-Family Caregiver Alliance ממליץ לא לנסות לשכנע אדם שהוא טועה, ומציע להגיב לרגשות שהוא מביע, משום שהם אמיתיים. אם האדם מדבר על מישהו שנפטר כאילו הוא עדיין בחיים, הגיבו לרגש: „את/ה מתגעגע/ת אליה. ספר/י לי עליה”.
מה אומר המחקר?
סקירת Cochrane על שיתוף בזיכרונות, שכללה 22 מחקרים ו-1,972 אנשים, מצאה שההשפעות היו לא עקביות, קטנות והשתנו לפי מסגרת וסוג הפעילות. לא נמצאה עדות לפגיעה באנשים שחיים עם דמנציה. אנחנו מציעים שיתוף בזיכרונות משום שהוא עשוי ליצור זמן חם ומשמעותי יחד, לא כטיפול. לעוד על שיחה קלה ונעימה, ראו טיפים לתקשורת.
שאלות נפוצות
מהו שיתוף בזיכרונות עבור אנשים שחיים עם דמנציה?
שיתוף בזיכרונות הוא היזכרות משותפת בחוויות מן העבר, לעיתים קרובות בעזרת תמונות, חפצים, מוזיקה או סרטונים. אפשר לעשות זאת בשיחה אישית או בקבוצה. המטרה היא שיחה נעימה ומשמעותית, לא בדיקה של מה האדם מצליח לזכור.
למה כדאי לא לשאול „האם אתה זוכר?”
שאלות שבודקות זיכרון עלולות לגרום לאדם להרגיש מבוכה או חרדה כשהתשובה לא עולה. ה-National Institute on Aging מציין בין הדברים שכדאי להימנע מהם גם שאלה אם מישהו זוכר דבר או אדם מסוים. במקום זאת, אפשר להתייחס למה שרואים ולאפשר לאדם להוסיף כל מה שירצה.
מה כדאי לשים בקופסת זיכרונות?
בחרו חפצים בטוחים וחזקים הקשורים לחיי האדם: פריטים מעבודה, ציוד מתחביב, צעיף אהוב, גלויות, כרטיסיות מתכונים, מזכרות מספורט או העתקים של תמונות. הימנעו מחפצים חדים, מחפצים קטנים שעלולים להיבלע, וממקוריים שאין להם תחליף.
מה אם הם טועים בפרטים?
פשוט נותנים לזה לעבור. אם אמא אומרת שבתמונה רואים את אחותה כשלמעשה זו בת דודתה, זה בסדר. תיקון הופך רגע חם למבחן. עדיף להמשיך עם הסיפור שהאדם מספר וליהנות ממנו יחד.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- Infographic: Do's and Don'ts: Communicating With a Person Who Has Alzheimer's Disease · National Institute on Aging
- Reminiscence therapy for dementia · Cochrane
- Caregiver's Guide to Understanding Dementia Behaviors · Family Caregiver Alliance
- Activities for dementia · NHS