כשמי שחי עם דמנציה חשדן או מאשים אתכם

האשמה שלקחתם ארנק, הזזתם תיק או שיניתם פרט בחשבון בנק יכולה להיות מעציבה מאוד. אדם עם דמנציה עשוי להניח חפץ במקום לא נכון, לשכוח שהזיז אותו או להבין לא נכון מה קרה. אבל דמנציה לא מוכיחה שהאשמה שקרית. התחילו בהקשבה ובבדיקת העובדות.

מדריך החשדות והאמונות השגויות של Alzheimer’s Association ממליץ לשמור על רוגע, לתת תשובה קצרה ולא להתווכח. Alzheimer’s Society ממליץ גם לבדוק דאגה ולא לפטור אותה רק משום שלאדם יש דמנציה. העמוד הזה מציע רעיונות כלליים לתקשורת, ולא דרך לקבוע אם אשמה מסוימת נכונה. למידע נפרד על ראיית או שמיעת דברים שאחרים לא רואים או שומעים, ראו את מדריך ההזיות עם דמנציה שלנו.

מה אפשר לומר כשאדם חשדן?

הגיבו לדאגה בלי להסכים למשהו שאתם לא יודעים שהוא נכון. תשובה קצרה ויציבה עשויה לשמור על השיחה פתוחה. למשל: ״אתה מודאג שהארנק שלך נעלם. בוא נחפש יחד.״ אחר כך עצרו והבחינו איך האדם מגיב.

• הקשיבו לפני שאתם מסבירים. שאלו איזה חפץ נעלם או מה גרם לאדם לדאוג. ייתכן שהוא מודאג מיותר מהחפץ עצמו.
• שמרו על תשובה קצרה. הגנה ארוכה יכולה להוסיף פרטים שקשה לעקוב אחריהם ולהכעיס את שניכם.
• הימנעו מוויכוח או מחקירה. אל תדרשו מהאדם להיזכר איפה הניח את החפץ או להוכיח שלא לקחתם אותו.
• הציעו עזרה מעשית. אם האדם רוצה, חפשו יחד במקומות מוכרים או שאלו אם הוא רוצה שאדם אחר יעזור.
• עצרו אם המצוקה עולה. תנו לאדם מרחב וחזרו לדאגה מאוחר יותר, אם זה בטוח.

ההאשמה עשויה להרגיש אישית. נסו להפריד בין הפחד של האדם לבין מה שידוע על האירוע. אינכם צריכים לקבל אשמה על דבר שלא עשיתם, ואינכם צריכים לפתור כל מחלוקת באותו רגע.

האם הדאגה יכולה להיות לגבי חפץ שבאמת אבד?

כן. קודם בדקו אם החפץ באמת חסר. ייתכן שהאדם הניח אותו במקום לא רגיל, שמישהו הזיז אותו או שהוא באמת נלקח. אל תתעלמו מדיווח על גניבה, הזנחה או התעללות רק בגלל שלאדם יש דמנציה.

לחפץ שאבד בטעות, חפשו יחד אם האדם רוצה. בדקו את המקומות שבהם הוא שומר אותו בדרך כלל, ועברו שוב על השגרה האחרונה. אם מדובר בחפץ בעל ערך גבוה, בחפץ חשוב לבטיחות או בחפץ שעדיין חסר, ספרו לאדם מה אתם יודעים והשתתפו אדם מהימן או בן משפחה אחר.

אם כסף או משימות הבית משותפים, השתמשו ברשומות ברורות שהאדם מקבל. שמרו קבלות או הערות לעסקאות שסוכמו והסבירו אותן במילים פשוטות. שאלו איש מקצוע מוסמך באזור על הסדרים כספיים או אחריות משפטית; המדריך הזה אינו יכול להעריך נושאים כאלה.

אם אינכם בטוחים אם הדאגה מדויקת, בקשו ממישהו ניטרלי לעזור לבדוק. בחרו אדם שהאדם סומך עליו, ושתפו רק את המידע הדרוש כדי להבין מה קרה.

איך שגרה מוכרת יכולה לעזור עם חפצים שאבדו?

תנו לחפצים שנוטים לאבוד מקום קבוע ומוכר. קערה למפתחות, מגש לארנק או מגירה עם תווית עשויים להקל על מציאת חפץ מאוחר יותר. Alzheimer’s Society מציע להשתמש במקום קבוע לחפצים, כמו מפתחות או משקפיים. שאלו את האדם איזה מקום מתאים לו.

שנו דבר אחד בכל פעם. העברת חפצים בלי להסביר עלולה לגרום לאדם להיות פחות בטוח היכן הדברים נמצאים. אם חפץ זול נוטה להיעלם, חפץ חלופי עשוי לעזור בחלק מהבתים, אבל הוא לא צריך להחליף את הבדיקה אם המקורי נלקח או פשוט אבד.

ודאו שהאדם רואה ושומע בצורה נוחה ככל האפשר. Dementia Australia מציין שבעיות ראייה או שמיעה, מחלה, השפעות תרופות, שינוי בשגרה או סביבה מציפה עשויים לתרום לשינויים בתפיסה. שאלו אם החדר נראה רועש או לא מוכר מדי, ובדקו שיש לאדם את המשקפיים או מכשירי השמיעה שלו, אם הוא משתמש בהם.

מתי לפנות לעזרה רפואית או חיצונית?

ספרו לאיש הצוות הרפואי של האדם אם החשד חדש, הולך ומתרבה או גורם למצוקה. רשמו מתי זה קורה, מה התרחש באותו זמן ואם משהו השתנה בבריאות, בשגרה, בסביבה או בתרופות של האדם. אל תתחילו, תפסיקו או תשנו תרופה על סמך מאמר כללי.

בלבול פתאומי או שינוי פתאומי בהתנהגות או בבריאות דורשים טיפול רפואי מיידי. ההנחיות של NHS על בלבול פתאומי קובעות לפנות לעזרה רפואית מיד. השתמשו במערכת החירום או בשירותי הדחוף המקומיים במקום שבו האדם גר.

אם אשמה עשויה לכלול גניבה, הזנחה או התעללות, ודאו שהאדם בטוח ופנו לייעוץ מאיש מקצוע מהימן או לשירות הגנה מקומי. אם מישהו נמצא בסכנה מיידית, פנו לשירותי החירום המקומיים. אל תחקרו לבד דאגה רצינית אם הדבר עלול לסכן אתכם או את האדם.

איך אפשר לדאוג לעצמכם?

האשמות חוזרות יכולות לפגוע במערכת היחסים. דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו או עם יועץ, ובקשו עזרה במשימות הטיפול אם אתם מרגישים מוצפים. המדריך לחילוקי דעות במשפחה מציע דרכים לחלק אחריות, ומדריך הטיפול העצמי למטפלים עוסק בהפוגה ובתמיכה.

הישארו מרוכזים במה שאפשר לבדוק, במה שהאדם מרגיש ובתמיכה שהוא צריך. אינכם צריכים להוכיח את הטיפול שלכם בכל שיחה. אם דאגה חוזרת שוב ושוב, בקשו מצוות הטיפול עזרה למצוא גישה שמכבדת את האדם ומגינה על כל המעורבים.