התשובה הקצרה
אם אדם עם דמנציה לא מזהה אתכם, שמרו על הציגה קצרה ועקבו אחרי תגובתו. שם או רמז מוכר עשויים לעזור, אבל אל תתווכחו ואל תבחנו אותו. שאלו איש צוות רפואי על מצוקה חוזרת, ופנו לעזרה דחופה במקרה של בלבול פתאומי.
- הציגו את עצמכם ואת הקשר שלכם בצורה רגועה ויומיומית.
- אל תבחנו את האדם ואל תתווכחו על מי אתם; הגיבו למה שהוא מרגיש.
- השתמשו בקול, בתמונה או בפעילות מוכרים רק אם הם נראים רצויים.
- שאלו איש צוות רפואי על שינויים חוזרים או מטרידים, ופנו לטיפול דחוף במקרה של בלבול פתאומי.
בדף הזה (5 פרקים)
כשמי שחי עם דמנציה כבר לא מזהה אתכם, הרגע יכול להיות כואב ומבלבל. אולי אתם תוהים מה לומר או אם להסביר שוב את הקשר ביניכם. כל מצב שונה. התחילו ממה שעוזר לאדם להרגיש בטוח ונוח, ולא מבדיקה של מה שהוא זוכר.
מדריך הזיכרון והבלבול של Alzheimer’s Association כולל אי-זיהוי של משפחה בין השינויים שעשויים להתרחש. Dementia Australia וAlzheimer’s Society מסבירים שאדם עשוי לטעות ולחשוב שמכיר אותו הוא אדם אחר. זו הנחיה כללית; היא אינה יכולה להסביר למה שינוי מסוים מתרחש.
מה עשוי לקרות כשהאדם לא מזהה אותי?
דמנציה יכולה להשפיע על הזיכרון ועל הדרך שבה אדם מפרש מה הוא רואה. ייתכן שהוא יחשוב עליכם כעל קרוב אחר או לא יהיה בטוח איך אתם קשורים. זה לא אומר בדיוק מה הוא מרגיש כלפיכם. התמקדו בנוחות שלו ובתגובה שלו באותו רגע.
זיהוי יכול להיות מושפע גם מתאורה חלשה, מבעיות ראייה או שמיעה, ממחלה, מתופעות לוואי של תרופות, ממקום לא מוכר או משינוי בשגרה. אלה גורמים אפשריים, לא דרך לאבחן את הסיבה. אם השינוי חדש או ממשיך להטריד את האדם, ספרו לצוות הרפואי מה קרה ושאלו אם כדאי לבדוק אותו.
אם החדר חשוך או עמוס, נסו שינוי אחד: הדליקו אור, הפחיתו רעשי רקע או עברו למקום מוכר. שאלו אם האדם רוצה את המשקפיים או מכשירי השמיעה שלו, אם הוא משתמש בהם. הצעדים האלה עשויים לעזור, אבל הם לא יסבירו כל מקרה של אי-זיהוי.
מה אפשר לומר ברגע?
התקרבו מקום שבו האדם רואה אתכם, ודברו בקול רגוע ומוכר. אמרו את השם שלכם ואת הקשר שלכם בפשטות, כמו שהייתם מברכים אותו ביום אחר: ״היי, אני אלכס, הבת שלך.״ ואז עצרו והבחינו איך הוא מגיב.
- אם הוא נראה רגוע, המשיכו בשיחה רגילה. דברו על מה שקורה עכשיו, או שאלו אם הוא רוצה לשבת יחד.
- אם הוא נראה לא בטוח, הציעו הרגעה קצרה: ״אתה בטוח. אני איתך.״ תנו לו זמן להגיב.
- אם הוא נראה מפחד או מבקש שתלכו, עברו הצידה ותנו לו מרחב. אל תכפו חיבוק, אל תתעקשו שיזהה אתכם ואל תחזרו על מידע שנראה שמכאיב לו.
- אם הוא קורא לכם בשם אחר, אפשר להציג את עצמכם פעם אחת, בלי להפוך את זה לתיקון. אם הוא נשאר נוח, עברו לנושא או לפעילות שהוא נהנה מהם.
המדריך לתקשורת ממליץ על שפה קצרה ורגועה, ועל הימנעות ממבחנים ומוויכוחים. נסו לא לשאול, ״אתה זוכר מי אני?״ השאלה יכולה להרגיש כמו מבחן ולא לעזור לאדם לזהות אתכם.
האם רמז מוכר יכול לעזור?
לפעמים רמז עשוי לעזור לאדם למקם אתכם, אבל הוא לא יעבוד לכולם. נסו רמז עדין אחד בכל פעם, והפסיקו אם הוא מוסיף לחץ.
- אמרו את השם שלכם בטבעיות. קול מוכר או הציגה קצרה עשויים להספיק.
- השתמשו בתמונה או בחפץ משותף. אם האדם נהנה מתמונות, אפשר להסתכל יחד בתמונה בלי לבקש ממנו לזהות מישהו. למדריך ההיזכרות שלנו יש רעיונות לשימוש בתמונות בלי לשאול שאלות.
- נסו פעילות משותפת רגילה. שיר מוכר, משקה או משימה מוכרת עשויים להקל על הרגע. עקבו אחרי התגובה של האדם; מותר לשנות נושא או לסיים את הביקור.
- צמצמו בלבול סביבכם. בדקו שיש מספיק אור בחדר ושלאדם יש את המשקפיים או מכשירי השמיעה שלו, אם הוא משתמש בהם. מקום שקט יותר עשוי לעזור אם הרבה אנשים מדברים.
אל תמשיכו להוסיף רמזים אם האדם נשאר לא נוח. הסבר ארוך או סדרת תמונות עשויים להציף אותו. נוכחות רגועה יכולה להספיק; מותר גם לעשות הפסקה ולנסות שוב בפעם אחרת.
איך אפשר להקל על הביקורים?
אם האדם גר במוסד סיעודי או מקבל עזרה מכמה אנשים, שאלו את מי שמכיר את השגרה שלו מתי הוא בדרך כלל מרגיש הכי נוח. אפשר לבקר בשעה שקטה יותר, להגיע עם מישהו שהוא מכיר או להביא פריט מוכר אחד. אלה אפשרויות לשקול, לא לוח זמנים שכל משפחה חייבת לעקוב אחריו.
לפני ביקור, החליטו מה יהיה נוח גם לכם. אפשר לתכנן פעילות קצרה אחת, להביא אלבום תמונות או פשוט לשבת יחד. אם האדם לא נראה שהוא יודע מי אתם, אתם עדיין יכולים להגיב לצרכים שלו באותו רגע. אל תעשו את הביקור תלוי בכך שהוא יאמר את השם שלכם.
מובן שתרגישו עצב, דחייה או תסכול. דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו, עם יועץ או עם קבוצת תמיכה למטפלים אם החוויה כבדה עליכם. המדריך לטיפול העצמי למטפלים כולל דרכים לבקש תמיכה מאחרים.
מתי לבקש עזרה רפואית?
אם אי-זיהוי הוא דפוס חדש, קורה לעיתים קרובות או גורם למצוקה, ספרו לרופא של האדם. רשמו מתי זה קורה ומה עוד התרחש, כמו שינוי בבריאות, בשינה, בתאורה, בשמיעה, בתרופות או בסביבה. אל תפסיקו או תשנו תרופה על סמך מאמר כללי.
בלבול פתאומי או שינוי פתאומי בהתנהגות או בבריאות דורשים טיפול רפואי דחוף. ההנחיות של NHS על בלבול פתאומי קובעות לפנות לעזרה רפואית מיד. השתמשו במערכת החירום או בשירותי הדחוף המקומיים במקום שבו האדם גר.
אי-זיהוי יכול להיות קשה לשני הצדדים. שמרו על המילים פשוטות, הציעו רמז רק כשהוא עוזר, ותנו לנוחות של האדם להנחות מה יקרה הלאה.
שאלות נפוצות
למה אדם עם דמנציה לא יכול לזהות אותי?
דמנציה יכולה להשפיע על הדרך שבה אדם זוכר קשרים או תופס פנים. ראייה, שמיעה, מחלה, תרופות או סביבה שהשתנתה עשויים גם הם לשחק תפקיד. הסיבה יכולה להיות שונה, ולכן שאלו איש צוות רפואי על שינוי חדש או מטריד.
מה לומר אם אדם עם דמנציה לא מזהה אותי?
נסו הציגה קצרה ורגועה, כמו השם שלכם והקשר שלכם. אם האדם נראה נוח, המשיכו בשיחה רגילה. אם הוא נראה מודאג, התמקדו בלגרום לו להרגיש בטוח, במקום להוכיח מי אתם.
האם כדאי לתקן את האדם כשהוא מחליף אותי באדם אחר?
הימנעו מוויכוח או מבקשה שיזכור. רמז קצר עשוי לעזור אם הוא מרגיע אותו, אבל אם הוא גורם למצוקה נוספת, עצרו והגיבו לרגש.
מתי כדאי לפנות לרופא?
שאלו את איש הצוות הרפואי של האדם אם הזיהוי השגוי חדש, חוזר או גורם למצוקה. בלבול פתאומי או שינוי פתאומי במצב הבריאותי דורשים טיפול רפואי דחוף.
מקורות
אנחנו מקשרים לארגונים ולמחקרים שהדף הזה נשען עליהם. כל אחד נבדק בעת עדכון הדף.
- Memory Loss & Confusion · Alzheimer's Association
- Hallucinations and delusions · Dementia Australia
- How can dementia change a person's perception? · Alzheimer's Society
- Sudden confusion (delirium) · NHS