תכנון חירום עם דמנציה

חירום יכול לשבש שגרות מוכרות ולהקשות על אדם החי עם דמנציה להבין מה קורה. תוכנית טובה עוזרת לאדם ולעוזריו לפעול עם פחות לחץ ברגע האחרון. היא צריכה להתאים לצרכים של האדם, למקום שבו הוא גר ולסיכונים המקומיים באזור.

מדריך ההיערכות לחירום של עמותת אלצהיימר ממליץ להכין מידע, ציוד ותמיכת גיבוי. המדריך של FEMA לקשישים ולאנשים עם מוגבלות מדגיש גם הוא תקשורת, הסעה, תרופות ומכשירי עזר. זהו מידע כללי לתכנון; פעלו לפי ההנחיות המקומיות לחירום.

איך בונים תוכנית שמתאימה לאדם?

שאלו את האדם מה יעזור לו להרגיש בטוח יותר ומי הוא סומך עליו. אם אפשר, שתפו אותו בבחירת מקום מפגש, אנשי קשר לחירום ודברים מוכרים שכדאי לקחת. שמרו על הוראות קצרות וברורות. התוכנית יכולה להשתנות כשהשגרה, הבריאות או הניידות של האדם משתנות.

רשמו יותר מאדם אחד שיכול לעזור. המטפל העיקרי עשוי להיות בעבודה, מחוץ לבית או מושפע מאותו אירוע. סכמו מי יתקשר למי, מי יכול לספק הסעה ומי יכול לבדוק על האדם אם התוכניות משתנות. תנו לכל עוזר עותק של המידע שהוא צריך.

שקלו מה עלול להפריע לתמיכה הרגילה של האדם. אם הוא גר בדירה, משתתף בתוכנית יום למבוגרים או מקבל טיפול בבית, שאלו איך השירות מטפל בפינויים, בהפסקות חשמל או בסגירות. בררו מי ייצור קשר עם המשפחה ואיך יתמלאו צורכי התמיכה של האדם.

איזה מידע וציוד כדאי לשמור מוכנים?

הכינו ערכה קטנה שקל לשאת. כללו פרטי קשר עדכניים לחירום, רשימת תרופות, מידע בריאותי חשוב, מטען לטלפון, משקפיים או מכשיר שמיעה חלופי אם צריך, בגדים מתאימים למזג האוויר ופריט נחמה מוכר. הוסיפו ציוד ניידות או תקשורת שהאדם נשען עליו. בדקו מדי פעם שהפריטים מעודכנים.

שמרו מסמכים חשובים במקום שאפשר להגיע אליו מהר, אבל שמרו על הפרטיות. שאלו את האדם אילו פריטים הוא רוצה לשתף ועם מי. עוזר עשוי להזדקק לשם האדם, לדרך התקשורת המועדפת עליו, לפרטי קשר חשובים ולמידע על תרופות, אבל לא לכל רשומה פרטית.

הפריטים הטובים ביותר הם אלה שהאדם באמת משתמש בהם. סוודר אהוב, תמונה, ספר או חפץ קטן ומוכר עשויים להרגיע יותר מציוד נוסף שהוא לא מזהה. שמרו על הערכה קלה מספיק כדי שאדם יוכל לשאת אותה או להרים אותה בבטחה.

מה כדאי שתוכנית כתובה תכלול?

תוכנית קצרה קלה יותר לשתף עם עוזר גיבוי מאשר סדרה ארוכה של הערות. באישור האדם, כללו:

• מי ליצור איתו קשר. רשמו את העוזרים הראשיים והגיבוי, אנשי הטיפול של האדם ודרך להגיע לכל אחד מהם. ציינו מי יעדכן את האחרים אם הבית משנה מקום.
• איך מתקשרים. ציינו את השם המועדף של האדם, איך הוא מבין מידע בצורה הטובה ביותר, ומילים או שגרות מוכרות שעוזרות לו להתמצא.
• איך נוסעים. רשמו את אמצעי ההסעה ואת ציוד הניידות או התקשורת שהאדם צריך. שאלו את הספק או את משרד החירום המקומי על אפשרויות נגישות לפני שהחירום מגיע.
• איפה נמצאים הדברים החיוניים. ציינו איפה נמצאות הערכה ורשימת התרופות העדכנית. שמרו רשומות פרטיות במקום מאובטח, ושתפו רק את הפרטים שכל עוזר צריך.
• מה השירות יעשה. אם האדם מקבל טיפול מחוץ לבית, רשמו את איש הקשר בשירות ואיפה אפשר למצוא את תוכנית החירום העדכנית שלו.

בדקו שעוזר הגיבוי יודע איפה התוכנית ואיך להשתמש בה. שמרו עותק מודפס זמין למקרה שאין חשמל או גישה לטלפון, אבל הימנעו מלתלות פרטי בריאות רגישים במקום שבו מבקרים יכולים לקרוא אותם.

מה כדאי לדעת על מקלט או פינוי?

למדו איפה מפורסמות ההנחיות המקומיות לחירום ואיך ההתראות מגיעות לבית. החליטו לאן תלכו אם הרשויות ימליצו על פינוי, ואיך האדם יגיע לשם. אם האדם משתמש בכיסא גלגלים, הליכון, חמצן או ציוד אחר, שאלו את הספק הרלוונטי איך מובילים את הציוד ואילו ציוד גיבוי עשוי להידרש.

אין כלל אחד שקובע אם להישאר או לעזוב. החירום, הצרכים של האדם וההנחיות של הרשויות המקומיות חשובים כולם. שאלו את רשות החירום המקומית או את מרכז הטיפול איך לתכנן הסעה ומקלט נגישים. אל תסתמכו על המדריך הזה כדי להחליט בזמן אירוע מסוים.

אם מעורב בית אבות או תוכנית יום למבוגרים, בקשו את תוכנית החירום הכתובה שלהם. בררו מי אחראי על האדם, איך המשפחה תקבל עדכונים, ומה קורה אם תוכניות האיסוף או הנסיעה משתנות. מדריך הבטיחות בבית שלנו עוסק בסיכונים יומיומיים בתוך הבית ובסביבתו.

איך אפשר לתמוך באדם בזמן חירום?

הישארו עם האדם אם זה בטוח. הסבירו מה קורה במשפטים קצרים ורגועים, וחזרו על המידע במידת הצורך. שמרו על שגרות מוכרות כשזה מעשי, ויידעו את המגיבים איך האדם מעדיף שיפנו אליו ומה עוזר לו לתקשר.

אם האדם נסער, צמצמו רעשים מיותרים והגבילו את מספר האנשים שמדברים יחד. הציעו חפץ מוכר אם זה בטוח וזמין. הימנעו מוויכוחים או מהסברים ארוכים כשכולם תחת לחץ. פעלו לפי הוראות של אנשי חירום ושל צוות הטיפול.

ספרו לצוות הרפואי על כל שינוי פתאומי בהתנהגות, בתקשורת או בבריאות של האדם. ה-NHS מסביר שבלבול פתאומי דורש עזרה רפואית מיידית. אל תניחו ששינוי חדש או חמור הוא רק חלק מהדמנציה.

איך שומרים על התוכנית מועילה?

בדקו שוב את רשימת אנשי הקשר, מידע התרופות והציוד כשהסידורים לטיפול משתנים. בדקו את תאריכי התוקף של הציוד ועדכנו את התוכנית אחרי מעבר דירה או אחרי צורך חדש בניידות. שאלו את האדם אם התוכנית עדיין מרגישה לו נוחה ומי הוא רוצה שייכלל בה.

גם המטפלים צריכים גיבוי. המדריך לשמירה על הבריאות של המטפל כולל רעיונות לבקש מאנשים אחרים לחלוק בתמיכה. תוכנית פשוטה עם כמה עוזרים מהימנים יכולה להיות קלה יותר לשימוש מרשימה ארוכה שאף אחד לא בדק.

המטרה היא להיות מוכנים מספיק כדי לפעול, תוך שמירה על מעורבותו ונוחותו של האדם. פעלו לפי ההנחיות המקומיות לחירום, ופנו לאנשי מקצוע מוסמכים לגבי צרכים ספציפיים של האדם.